רש"י על חגיגה י״ב ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 להקדים שמים לארץ - דאי לא כתיב את הוה אמינא כאחת נבראו אלא שאי אפשר לקרות שני שמות כאחת להכי כתב את להקדים:
2 למי שאין דרכו להשכים והשכים - הכא נמי דקרא לשמים תחלה ה"ל ארץ אין דרכו להשכים ועוד שכל מעשה ארץ מתונים ומעשה שמים במהירות וזו השכימה עמה שנבראו כאחת לכך התחיל לספר מעשיה תחלה:
3 יוצר הרים ובורא רוח - מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שההרים עומדין על הרוח:
4 רוח סערה עושה דברו - דבר הרוח סערה עשאתו:
5 ומתחת - כל היצירה:
6 זרועות עולם - הסובלות אותו:
7 נכנס שחרית - לתוך תיקו והאור נראה:
8 ויוצא ערבית - מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וזהו חידושו למעשה בראשית בכל יום:
9 כדוק - יריעה טייל"א בלעז אלמא יש שמים שאין משמשין אלא תשמיש יריעה פרוסה:
10 מעון - לשון מדור מקום שמלאכים דרין בו:
11 וחשות - מפני כבודן של ישראל שמקלסין ביום:
12 יומם יצוה ה' חסדו - יצוה למלאכים לשתוק כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם התחתונים:
13 ובלילה שירה עמי - ברקיע עם שיר שלי שקילסתי ביום:
14 ומנלן - דמעון איקרי שמים:
15 מכון - לשון אוצר של פורעניות כמה דאת אמר נכונו ללצים שפטים משלי י״ט:כ״ט:
16 שבו אוצרות שלג כו' - כל אלה לפורעניות:
17 עליית אגלים - לשון עוגל של מים חולין דף מא. ולשון אגלי טל איוב ל״ח:כ״ח ולשון אגן הסהר שיר השירים ז׳:ג׳ שמתחלפת ל' בנו"ן והם מים העומדים להלקות פירות:
18 יפתח ה' לך את אוצרו הטוב - למדת שיש לו אוצר לפורענות:
19 לא יגורך רע - לא יגור אצלך:
20 ורוחות ונשמות - חדא היא ויש מפרשין רוח היא הנשמה העשויה בדמות הגוף נשמה נשימה אליינ"א בלע"ז:
21 מכון כסאך - והכסא בערבות הוא כדמסיק לקמן:
22 וילבש צדקה - למדת שעמו צדקה שרויה:
23 ויקרא לו - קראה אצלו:
24 רוח מלפני - אלמא לפניו הם:
25 גשם נדבות תניף אלהים וגו' - והאי קרא במתן תורה כתיב שיצתה נשמתן שנאמר נפשי יצאה בדברו שיר השירים ה׳:ו׳ והניף עליהן טל תחייתו שנאמר גשם נדבות תניף אלהים והאי קרא משתעי במתן תורה במזמור יקום אלהים יפוצו אויביו: